פשקווילים Paskevilles

אני אוהב ללכת ברגל. זה ספורט וזה חסכוני ולא רק במובן הכספי. לי אין סבלנות לחכות לאוטובוס . והיתרון הבולט ביותר הוא החוויה . לסיים יום עבודה והופך להיות תייר לשעה קלה . החוויה הזו מתעצמת חזק אם הדרך שלך עוברת במאה שערים. בסמטאות הפנימיות אני מרגיש איך השורשים הסאטמרים והאוסטורבציים מתעוררים. וההוייה כולה מרגישה כמו מסע אחורה בזמן. הרחוב הראשי של מאה שערים מעניין במיוחד . הוא כמו עיתון אחד ארוך שלא נגמר . חוץ מלהתרכז בהליכה על המדרכה הצרה אבל לעצור כל כמה מטרים ולקרוא פשקווילים. על מה? על כל נושא הקשר בגוועלד! אזהרה חמורה או חרם. יש גם פשקווילים שיזמינו אותך ליום הילולא של אדמור זה או אחר או הודעות על אראלים שניצחו את המצוקים ושביית ארון הקודש בהסתלקות לגנזי מרומים של אחד הצדיקים. ולי יש חלום לתלות פשקוויל ענק שיראה בערך כך

בס"ד
קריאת קודש

לאנשים נשים וטף להשתתף בתהלוכת הילדים

לכבוד התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי

תהלוכת הילדים תעבור ברחוב מלכי ישראל לכוון ככר השבת ביום ההילולא הקדוש

סגולה נוראה בשם אדמורי חב"ד זיע"א להפקד בזרעא של קיימא

ומסופר על חסיד של אדמו"ר האמצעי לשושלת חב"ד , הרב הקדוש
דב בער שלא הצליח להגיע אל רבו בל"ג בעומר והיה מיצר על כך מאד.

כשהגיע באיחור של יום אל רבו , אמר לו רבו שלא יצטער הרבה שכן נשאר לו עוד ילד אחד לחלק….
ולמותר לציין שלחסיד זה נולד ילד עוד באותה שנה .

הצדיק מנחם מענדל שניאורסון מלובביץ' הבטיח ישועות לכל הצועדים בתהלוכה בה צועד רבי שמעון בעצמו! וקרא גם למבוגרים להשתתף . בתהלוכה

ומי ישמע דברים נוראים אלה ויוותר על מקומו בזמן שתהלוכת הישועות עוברת ממש מתחת לביתו….

מי שאכפת לו



טקס יום הזכרון בכותל

יצאתי מתפילת ערבית ברובע היהודי , ירושלים. והנה אנשים אצים רצים . ולאן ? לכותל כמובן .

והנה תגלית : יש יום אחד בשנה בו אין טראפיק ליד קיר הבכיות . מזכיר קצת ערים בארצות הברית בהם יש יום ושעה בה כל המכוניות בצד מסוים של הכביש חייבים לפנות את המקום לנקות את הכביש.

ראיתם פעם את הכותל ריק? ׁׁ(ראיתם פעם את הכותל?) מחזה לא שגרתי . כשהכותל ריק אפשר לראות מעין חגורה בגובה מטר וחצי (להערכתי) בצבע חום בהיר העוברת לכל האורך של הקיר . מהידיים של האנשים.

ולמה הכותל ריק ? יום הזכרון לחללי צהל. כאילו שאני יבין את עצמי נכון : ביום בו אנו מתפללים לעילוי נשמות הקדושים שמסרו עצמם להצלת העם והארץ אנחנו מפנים את כל המתפללים שנמצאים ליד המקום בו לא זזה שכינה כבר זמן לא מבוטל. אני קורא את עצמי נכון? יש פה הגיון ? הלפ

ואני לא מדבר על דת רק במובן של שמירת מצוות. אני מדבר על האסנס (ESSENSE) של העם הזה . מי אנחנו ? מה ההיסטוריה שלנו? מה מייחד אותנו .

הרמטכל דיבר בטקס : "כתוב בספר תהילים בקש שלום ורדפהו "

וואו קראת תהילים . רב מכר עולמי. יצא ב770 שפות. הלו ?! מה כתוב בספר תהילים ?! אפילו את אלתרמן מצטטים אחרת!

דמיינו שמישהו יאמר משפט כזה : ” כתוב באוסף השירים של נתן אלתרמן שפורסמו במדורו “הטור השביעי” בעיתון “דבר“:

אז תשאל האומה, שטופת דמע וקסם,

ואמרה: מי אתם? והשנים שוקטים,

יענו לה: אנחנו מגש הכסף

שעליו לך נתנה מדינת היהודים

"

אוי טאטע. איך אפשר להיות להיות רחוקים כל כך מעצמך.

וזה לא קשור לשמירת מצוות . לגמרי לא .תלכו למוזיאון ותשאלו מה היהודים נתנו לעולם . תלכו לכותל ביום רגיל ותשאלו את התייר הקוריאני או הסנגלי שייקרה בדרככם.מה היהודים תרמו לעולם? אני אפילו לא אכתוב פה את התשובה.

דמיינו שביוון יתכחשו לאריסטו . לאולימפיאדה . דמיינו חזק אין סיכוי שזה יקרה.

אלו מחשבות שהתעוררו בטקס יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ליד הכותל , אייר תשסח .

בדרך חזרה , במונית, דיברתי עם אמג'ד הנהג. הוא הבטיח לי שנוכל לגור פה בבבטחה . אבל זה אולי סיפור חדש.

אפשר ליחצן את הרבנים בכל מיני דרכים

אז הגעתי לפה ממש במקרה . כלומר בהזדמנות . אנדי שאל באיזה שעה הצפירה של יום הזכרון מחר בבוקר . אני אמרתי שנראה לי שזה באחת עשרה אבל כדאי שאני אבדוק בגוגל . שנהיה בטוחים.

גוגל לא נתן תשובה ברורה , אבל ככה הגעתי לאתר הבלוגים הזה . כבר מזמן רציתי לכתוב לי בלוג.

יש לי המון רעיונות . יותר מדי רעיונות . זה ממש מציף אותי בימים מסויימים . הבעיה שאני לא עושה איתם כלום. כך היה גם הבוקר שנסיתי להעביר לאשתי איזה חידוש . היא אמרה לי "תכתוב. תכתוב את הרעיונות האלה ואחר כך אני מבטיחה שנעשה הכל לממש אותם ."

ממבט של כמעט 8 שעות אני בכלל לא מתלהב מהרעיון.. אבל בכל זאת : מכירים משחקי מחשב של QUEST וכאלה ?מכירים סיפורי פנטסיה או ספרים (סרטים) פופולאריים כמו שר הטבעות או הארי פוטר . או אפילו סרט כמו המטריקס?יש שם תמיד דמויות יעודיות כאלה שמכוונות את גיבור העלילה . כמו הORACLE או עם מסוים של גמדים שמתמחים בחפירת מנהרות שיעזרו לנו להגיע לצד השני של הר הדרקונים….

העולם החסידי – חרדי שאני נמצא בו בעשר השנים האחרונות מזכיר לי את זה מידי פעם. השטיבלך החסידי בו בכל חדר יש קצב אחר . תפילה אחרת . חיבור לעולמות שונים.או החסידים בעצמם . עם הלבוש השונה . הזקן השונה . ודרך העבודה הייחודית .זה קצת קשה להסביר לאדם מן החוץ . אלו ניואנסים דקים . יש את הרבי שלנו . הרבי של חבד . דמות כללית כמו מאסטר של "עולם" במשחק מחשב.יש אדמורים אחרים לדוגמא האדמור מזויעהל . פגשתי אותו לפני כמה שנים כשהיה מאושפז בבית רפואה במחלקה פנימית כאחד העם. היה איתו שמש או שניים . מישהו אמר לי שהאדמור נמצא וכדאי ללכת לבקש ברכה .הוא הסתכל עלי ואמר לי . אתה מסאטמר אתה . משפחת פריינד נכון. גמגמתי . משפחתה של אמא שלי באמת השתייכה לחסידות סאטמר לפני השואה . לפני הכפירה . לפני שעזבו את האפר של יקיריהם ובאו לקיבוץ.

אחכ אמרו לי שזהו אדמור שמתמחה בייחוסים. הוא רואה את זה בפנים.

נו. אז יש לנו אדמור שמתמחה בייחוסים. מעניין מה הכישורים המיוחדים של שאר האדמורים?

אז הרעיון הוא לכתוב איזה ספר QUEST כזה שהגיבור הולך להרפתקאות בתוך ההזייה הזו שנקראת העולם שלנו . והוא נתקל בכל מיני מדריכים וחוויות וכך מתגלה לגיבור העולם החסידי. בספרים אחרים מגיעים לעולם הספרדי שמחולק לכמה עולמות . אולי אפילו לעולם הליטאי. כולם בסדר אבל שליטי העולמות הם נשיאי דורינו. זאת יחצנות גרובית לעולם היהודי . לעולם החסידי וחבד בפרט.

ויהיו אלבומים עם מדבקות . ואייקון ייחודי לאדמורים הראשיים.

שהחיינו . אחד מהרעיונות שלי היום עלו על הכתב

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.